<h1>ראבי"ה סימן תתע"ז</h1>
<h2>דף כו:</h2>
בירושלמי בריש פירקין [ה"א] בתעניות ובמעמדות (וכו') וכי יש מוסף בתענית שמע מינה תלת שמע מינה שמתענין במעמדות ושמתפללין ארבע פעמים ביום ושמע מינה דנשיאת כפים ביום ולא בלילה. ורבינו שב"ט פסק נמי שאם התפללו תפלת נעילה בלילה שאין בה נשיאת כפים, והוא הדין שאין אומרים ברכת כהנים [בלילה]. ובשילהי מסכת יומא [פ"ח ע"א] פליגי בה רבי יוסי ורבנן, דלרבנן אפילו בלילה הויא נעילה ולרבי יוסי דוקא [ביום]. ורב סבירא ליה אפילו בלילה דהא מוקמינא לרב כתנאי וסבירא ליה כרבנן. ויש לומר דאפילו רבי יוסי לא אמר טובל והולך כל היום כולו אלא משום דטבילה בזמנה מצוה, אבל בתפלת נעילה מודה דבלילה. והאי דקאמר תנאי הוא מטבילה בזמנה מצוה הוי תנאי, אבל נעילה לכולי עלמא הוי בלילה ופוטרת של ערבית. וסבירא ליה לרב ארבע פעמים ביום לאו דוקא. והעם נהגו כרב בתפלת נעילה וגם בנשיאת כפים שהם בלילה ולאו כדקדוק הירושלמי. ובשאלתות פרשת בהעלותך מצאתי בתענית ובי"כ מהו לשאת כפים במנחה ובנעילה מי גזרינן משום כל יומא או לאו [מיפלג פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי] הילכתא מאי תא שמע דאמר רב הלכה כרבי מאיר ורבי יוחנן אמר נהגו [העם] כרבי מאיר ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי, [והלכה כרבי יוסי] ובנעילה [סלקין במנחה] לא סלקין (ובגמרא דידן מסקינן) והאידנא דקא סלקין במנחה דתענית כיון [דמגהי] ברחמי עד זמן נעילה דיום כיפורים הוי לה כתפלת נעילה ולא מיחלפא. עד כאן יסודו. ומיהו אנו נוהגין שלא לעלות במנחה ולא כדברי השאלתות. וגרסינן בירושלמי [שם] כה תברכו עד כדין בשחרית במוסף מנין דכתיב [ויקרא ט'] וישא אהרן את ידיו על העם ויברכם, (במנחה וירד מעשות החטאת העולה השלמים) המקרא הזה מסורס [הוא והלא לא צריך לומר אלא] וירד מעשות החטאת [והעולה והשלמים] ואחר כך וישא אהרן וגו' [אלא] מלמד שבירידתו מן המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם, בנעילה יאר ה' פניו אליך להאיר לך מן חשיכה והיה סמוך ללילה. עוד גרסינן הכא בירושלמי וגם במסכת ברכות [פ"ד ה"א] בירושלמי אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגין רב ורבי יוחנן [רב אמר בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן] אמר בנעילת שערי היכל ומתניתא מסייעא ליה לרבי יוחנן דאמרה [בשלשה פרקים הכהנים נושאים כפיהם ארבע] פעמים ביום [וכו'] ונעילת שערי שמים ביום, אתמהא. יום כיפורים שחל להיות בשבת מזכיר של שבת בנעילה אוספין עליה ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור מזכיר של ראש חודש בנעילה. ובפרק במה מדליקין [כ"ד ע"ב] איתא נמי בגמרא דידן כי האי גוונא. מה שאין מסתכלין בכהנים בזמן הזה בשעה שנושאין את כפיהן משום היסח הדעת הכי איתא [הכא] בירושלמי וגם במסכת מגילה [כ"ד ע"ב], ובמגילה פירשתי בחיבור זה.
